רש"י על נדרים ל״ח א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ל״ח א:י״ב
12 שְׁמוּאֵל, דִּכְתִיב: ״הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה׳ וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי״. אִי בְּחִנָּם, לְאַפּוֹקֵי מַאן דְּשָׁקֵל בְּחִנָּם?! אֶלָּא, דַּאֲפִילּוּ בְּשָׂכָר. דִּלְמָא דְּעָנִי הֲוָה, אֶלָּא מֵהָכָא: ״וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ״, וְאָמַר רָבָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁהָלַךְ — בֵּיתוֹ עִמּוֹ.
פירוש רש"י על נדרים ל״ח א:י״ב
12 דלמא - האי דלא שקיל אפי' באגרא לאו משום עושר דלמא משום דעני הוה ולא הוו ליה משואות ולהכי לא הוה צריך:
13 אלא מהכא - שמעינן דעשיר היה מפסל לך:
14 ביתו עמו - כלי תשמישו וזה היה מרוב עושר: